תפריט סגור

“לא נעים לי”- מיכל אופיר מסבירה איך לשקם את הביטחון העצמי הירוד שפוגע לנו בכל תחומי החיים.

לא נעים לי, לשמור בבטן, חוסר ביטחון, חוסר תפקוד

מחלת "לא נעים לי" - מה תמצאו בפוסט וקישורים לשם.

"לא נעים לי"- השם השני של חוסר ביטחון עצמי והכינוי הנפוץ לדימוי עצמי לקוי. איפה זה פוגש אותנו?

לא נעים לי זו מחלה שאנחנו מפתחים עם השנים. לפעמים אנחנו מרגישים שלא נעים לנו מאנשים אחרים, ולפעמים רחמנא ליצלן אפילו מעצמנו. תסמיני המחלה הזו נוטים לנהל את ההתנהלות שלנו לפעמים יותר מההיגיון הסביר שלנו. החלק הכי נורא עם תסמיני מחלת “לא נעים לי” הוא שברגע שאנחנו חווים אותה בתחום אחד בחיים, סביר שאנחנו חווים אותה בכל תחומי החיים. 

אגב, אם אנחנו בעצמנו לא סובלים ממחלת לא נעים לי, אני יכולה להבטיח לך שאנחנו מכירים אדם שכן סובל ממנה. איך אני יודעת? מדובר בתופעה שפוגעת במעל 50% מהאוכלוסייה. למעשה למעלה מחצי מהאנשים מתנהלים בעולם הזה כשהם בוחרים באופן מודע לוותר על דברים ולהסכים לדברים שהם לחלוטין לא נוחים ולא טובים להם מתוך הבנה ש”לא נעים לי” לשנות. 

מתי מופיעים תסמיני מחלת "לא נעים לי"?

תסמיני “לא נעים לי” מגיעים במפתיע כשאנחנו חושבים שההתנהגות של האנשים שאנחנו אוהבים משליכה עלינו, למשל כשבן הזוג מדבר אל הגננת בצורה עניינית ואצלנו בבטן מתגברת תחושת ה”לא נעים לי” ואולי היה מוטב אם היה אומר את הדברים אחרת. 

תסמיני “לא נעים לי” יכולים להגיע גם כשאנשים בוחרים להתנהג אלינו לא יפה, למשל הבוס בעבודה מעביר עלינו ביקורת בצורה מאוד לא נעימה ואנחנו מתכווצים בתוך עצמנו לא תמיד יודעים איך לעכל את הביקורת הזו וממש לא יודעים איך להגיב ואולי אם להגיב.  או מישהו שאנחנו אוהבים פתאום צועק עלינו בטלפון מאיזושהי סיבה מוצדקת יותר או פחות. אם אנחנו עצמאים, או שכירים שעובדים במוקד שירות כזה או אחר זה יכול להיות גם לקוח לא מרוצה. 🗣

כשמחלת “לא נעים לי” כבר פשטה בגופינו כמו אש בשדה קוצים יתכן שגם נרגיש בתסמינים קשים שלה גם כאשר יעלה במוחנו רעיון מוצלח שיכול לשפר את תהליכי העבודה במשרד, וכדי לגרום לרעיון הזה לקרום עור וגידים אנחנו צריכים לרתום את הבוס, או לפחות להציע לו את הרעיון. חלקנו מעלים את המחשבה הזו בדעתנו ומוותרים על הרעיון מתוך בחירה מודעת באי יעילות ובעבודה קשה ומתסכלת לחינם. 

עבור חלקנו תסמיני “לא נעים לי” מגיעים לבקר בכל פעם שאנחנו נאלצים לבקש משהו מאדם אחר. זה אומר שבכל פעם שאנחנו באמת זקוקים לאדם אחר, התגובה האוטומטית שלנו היא תגובה ששולחת למח איתותי אי-נוחות. 

לפעמים תסמיני “לא נעים לי” יצופו כשיש לנו בראש דמות ייצוגית שחשוב לנו להקרין החוצה, ואנחנו חוששים להיות קלילים, או לגחך מעט. הפחד לצאת ליצנים יכול אפילו לשתק אותנו לפעמים. 🤡

עבור אחרים תסמיני “לא נעים לי” צצים וצפים אל פני השטח בכל פעם שאנחנו רוצים להביע דעה או לשכנע אדם אחר במשהו שאנחנו לא תמיד שלמים אתו. דוגמה טובה לזה יכולה להיות שיחת מכירה. בין אם אנחנו שכירים ובין אם אנחנו עצמאים, הרגילו אותנו לחשוב שמכירות ושכנוע הם מקום לא נח. וככה, לעתים קרובות, אנחנו מתבלבלים ובכל פעם שאנחנו צריכים לספר לאדם אחר על הדברים המדהימים שיש לנו להציע לו אנחנו מוצאים את עצמנו פוגשים את “לא נעים לי”.לפעמים במצב הזה, אנחנו נפגוש את “לא נעים לי”, כשאנחנו יודעים מראש שהוא מגיע אלינו דווקא במקומות בהם הוא יפריע לנו יפריע לנו לעזור לאנשים שחשובים שלנו, להשיג את הדברים שאנחנו רוצים לעצמנו ובכלל השמועה אומרת ש”לא נעים לי” ממש ככל מחלה אחרת לא מגיע בזמנים שבהם נח שהוא יגיע. 

חשוב להבין שלעתים קרובות, אנחנו נפגוש את “לא נעים לי” במקומות בהם נרצה לצאת מאזור הנוחות שלנו במטרה לגלות ולהכיר אזורים חדשים. לפעמים קצת קשה לנו לתפוס את זה, אבל כל הסיטואציות שתיארתי למעלה, הן וריאציות של יציאה מאזור הנוחות. 

יש הבדלים בין גברים לנשים כשזה מגיע ל"לא נעים לי"?

ולמרות שהייתי רוצה מאוד להיות זו שתחזיק בדגל השוויון המגדרי ותספר לכם ש”לא נעים לי” זו מחלה אנושית, לצערי אני לא נושאת את הבשורה הזו. למרות שאני יודעת בוודאות שישנם גם גברים שפגשו בתסמיני “לא נעים לי”, גם אני נאלצת להודות ש”לא נעים לי” היא בעיקר נחלת הנשים. התחום הכי בולט לתופעת ה”לא נעים לי” אצל נשים הוא התחום שבין הסדינים. מחקר בריטי מאוקטובר 2010 שערכו המדענית Gayle Brewer  והמדען Colin Hendrie מצא כי כ80% מהנשים מודות שהן מזייפות אורגזמות באשמת “לא נעים לי”. למען ההגינות יאמר כי אותו מחקר מצא שגם גברים עושים את זה, אבל בשיעור הרבה פחות משמעותי. במחקר נאמר גם שאותם אנשים שהצהירו על עצמם שהם בוחרים לזייף את האורגזמות שלהם בטענה ש”לא נעים לי”, למעשה תיארו תחושה של אי נוחות לספר לצד השני מה הם מרגישים באותו הרגע, אי נוחות לחלוק התחושות שלהם.

בסופו של יום תסמיני “לא נעים לי” הם כל כך חמורים שהם לא מאפשרים לנו להיות אותנטיים עם עצמנו אפילו במקומות הכי אינטימיים בתקשורת עם האחר. וכאילו שזה לא מספיק, החלק הכי קשה עם תסמיני “לא נעים לי” הוא הרגע שבו אנחנו פוגשים באדם שחי בלעדיהם. נדמה לנו לפעמים שאותו אדם קצת בוטה, תמיד אומר את שעל ליבו ואיכשהו אנחנו חווים את התסמינים של “לא נעים לי” ואנחנו אפילו קצת מקנאים בחופשיות של אותו אדם להיות הוא עצמו בפשטות שהיינו רוצים גם לעצמנו.

אז מה נתקענו עם "לא נעים לי" או שיש דברים פרקטיים שאנחנו יכולים לעשות?

כמו במרבית התחומים בחיים יש חדשות טובות ויש חדשות פחות טובות. החדשות הכי טובות הן שמחלת “לא נעים לי” זו מחלה פתירה לחלוטין, ניתן לעקור אותה מהשורש והכל באמצעים טבעיים.
אז מה החדשות הפחות טובות?
מדובר בתהליך ארוך שיכיל הרבה מתסמיני המחלה לאורכו של הטיפול שנעשה לעצמנו.
ומה כולל הטיפול במחלת “לא נעים לי”? 

אחרי שהבנו שמדובר בחוסר ביטחון עצמי, מספר שלבים לטיפול במחלה המעיקה "לא נעים לי"

1.תדאגו לחסן את עצמכם בביטחון עצמי.

איך עושים את זה?
קודם כל ולפני הכל אנחנו צריכים לזכור שאנחנו מדהימים! וזה לא מפחית מהיותם של אחרים מדהימים לפחות כמונו. כאנשים מדהימים, מגיע לנו להביע את דעתנו, לקבל עזרה ולא רק לבקש אותה, לבחור איזה צד של הביקורת אנחנו בוחרים לקבל ולא להשליך על עצמנו התנהגות של אנשים אחרים.

בואו נודה באמת, זה מסוג הדברים שנשמעים סופר פשוטים על הנייר, אבל אם אתם דומים למי שאני הייתי לפני מספר שנים כל מה שעובר לכם עכשיו בראש מסתכם ב🤦‍♀️ “יופי! נהדר! והיא גם מצפה שנצליח לעשות את זה..” והמשפט הזה כמובן מקבל טונציה צינית יתרה. 

האמת היא שזה ממש לא פשוט, השנים והחוויות שאנחנו עוברים דאגו להפוך אותנו ליצורים ציניים שלא בדיוק אוהבים את עצמם, כשהרעיון שאנחנו מדהימים ושווים לא פחות מאחרים לפעמים מזעזע אותנו עד היסוד. 

רעיון ראשוני לשיטה לחיסון בביטחון עצמי

אחד התרגילים שאני נותנת למשתתפים בסדנאות שלי לעשות הוא לכתוב את כל הדברים הטובים בעצמם, ואני נותנת להם 5 דקות לטובת העניין הזה. 

ממליצה לך לעצור עכשיו ולנסות את זה בעצמך!  למדוד 5 דקות ולכתוב את כל הדברים הטובים בעצמך. ההנחיה היא לא לעצור עד תום ה-5 דקות – אני אהיה כאן גם בתום ה-5 דקות.

רוצה לדעת איך הלך לך? 

בדר”כ, הרוב הגדול של המשתתפים נשברים אחרי דקה וחצי, כשהם כתבו אולי 6 דברים טובים על עצמם.
האמירה הנפוצה בסדנאות האלו היא “כשאני חושבת על חברות שלי, קל לי להחמיא להן, אבל כשאני חושבת על עצמי אין לי כל כך הרבה דברים טובים להגיד”.
ומה קורה אצל גברים? אותו הדבר. 

אני קוראת לתרגיל הזה “מתנות לחיים בריאים”, מכיוון והמתנה הראשונה ששווה לנו לתת לעצמנו היא רשימה מפורטת של החוזקות שלנו, רצוי שהרשימה הזו תחוזק בדברים טובים שאנשים אחרים אמרו לנו על עצמנו. כן! תזינו את הרשימה הזו כל הזמן! אנחנו כל הזמן מגלים דברים חדשים על עצמנו. 

ואם זה לא עוזר, או אם יש לי שאלות בנוגע לתרגיל?
הוואטסאפ שלי נמצא בסוף הפוסט – אשמח להודעה, אני תמיד שמחה לענות ולתת שירות 🙂 

ואם זה לא עוזר, או אם יש לי שאלות בנוגע לתרגיל?
 בסוף הפוסט – השארתי עבורך מקום להשאיר לי הודעה ואפילו השארתי את מספר הטלפון שלי-וגם אם אני לא זמינה באופן מיידי אני תמיד דואגת לחזור 🙂 

2. בכל הנוגע לביקורת – בואו נבחר להתייחס לצד הפרקטי שלה.

 במקום לבחור להיעלב מהגישה, בואו ננסה להבין מה הצד השני רוצה מאיתנו. או כמו שאני מנסחת את זה בסדנאות שלי “איך אנחנו יכולים להיות הגרסה הכי טובה של עצמנו”?

אל תבינו אותי לא נכון, חשוב לנו ובצדק שיתייחסו אלינו כמו שצריך וצריך להתייחס לזה. הנקודה הבעייתית עם ביקורת היא שבדרך כלל היא מגיעה בזמן שהצד השני כועס, מתוסכל, או שהוא שמר אותה הרבה זמן בבטן כי גם הצד השני חווה את תסמיני “לא נעים לי” ודוחה את הבעת דעתו ועמדתו עד שכלו כל הקיצים. 

2 שלבים להתמודדות עם ביקורת שמועברת בצורה שאינה נעימה לנו

שלב 1 – ברגע העברת הביקורת, אנחנו נקשיב ונמתין עד שהצד השני ירגע ויהיה מסוגל להקשיב לנו בחזרה ולא רק לשמוע אותנו. 
שלב 2 – לאחר שהצד השני נרגע, אפשר בהחלט ואפילו רצוי להביע דעה על האופן בו מועברת הביקורת.
הסיבה לשלבים :
כשאנחנו מביעים אי שביעות רצון מהדרך בה אנשים בוחרים להתייחס אלינו, אנחנו רוצים שהם יקבלו את הדעה הזו וישנו את הגישה בפעם הבאה.

3. האדם הכי חשוב לשכנע במשהו – הוא אנחנו.

 האותנטיות שלנו עם אחרים והיכולת שלנו לדבר החוצה את מה שאנחנו מרגישים קשורות בקשר ישיר ליכולת שלנו להיות אותנטיים עם עצמנו. כל עוד אנחנו לא נאמין לנו אף אחד לא יאמין.  בסופו של יום השורש הכי כואב של מרבית הפגמים שיש לנו בביטחון העצמי הוא הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. אם נספר לעצמנו בצורה משכנעת שאנחנו טובים מספיק ושדעתנו נחשבת נוכל להעביר אותה לעולם בלי להתנצל. 

4. “עם נעים לי לא מגיעים רחוק”

בכל פעם שאנחנו מרגישים את התסמינים המעיקים של מחלת “לא נעים לי” בבטן  – מומלץ לעצור ולנסות לפרק את הסיטואציה. זה אומר שכדאי לנו להבין מה יצא לנו אם נתמודד עם התחושה  הזו. כלומר, בפעם הראשונה ואפילו הרביעית שנתעמת עם המורה או הגננת על משהו שלא נושא חן בעינינו, כנראה שנחווה את תסמיני המחלה. במיוחד אם אנחנו אנשים מרצים שלא אוהבים עימותים במיוחד. אבל, עצם הבעת העמדה שלנו תאפשר לנו להיות שלמים עם עצמנו, לא להתחרט על דברים ששמרנו בבטן והכי חשוב להגיע לתוצאות. אולי בכלל הגננת תקשיב ותקבל את העמדה שלנו?

5. הרעיון הוא תמיד לשהות באזורים שלא נח לנו להיות בהם

 אם אנחנו אוהבי שקט, הגיע הזמן מידי פעם לצאת לעיר, להרגיל את עצמנו במנות קטנות לדברים שהם מאוד אחרים מאיתנו. אם אנחנו אוהבי רעש, אז הגיע הזמן להיות עם עצמנו בשקט. אם אנחנו אנשים ביישנים – הגיע הזמן לצאת ולנסות לייצר חברויות חדשות. זה לא צריך להיות משהו גדול, אפשר להתחיל באמירת שלום למאבטח בכניסה לקניון ולשאול לשלומו. באמת שכל אחד מאיתנו יודע מה קשה לנו לעשות. 

דוגמא אישית

מידי פעם בעמוד ה-FACEBOOK של דרך אסטרטגיה אני מפרסמת משהו שעשיתי שחייב אותי לצאת מאזור הנוחות שלי. הסיבה העיקרית לזה היא שאני רוצה לחלוק את חוויית ההצלחה של מה שקורה אחרי שעשיתי את זה. “מה יצא לי מזה”. 

אחת הפעמים שאני זוכרת במיוחד הייתה הרגע בו בחרתי להתמודד עם החשש להעלות לרשת החברתית תמונה לא מחמיאה. בסיום סדנת לביאות ברמת גן, החלטנו, קבוצה של משתתפות ואני להצטלם יחד. התמונה היתה בטלפון של אחת הבנות, לא שלי וכשראיתי את התמונה כבר היה מאוחר מידי ולא היה באפשרותי לבקש לצלם את התמונה שוב.
כמובן שהגיעו כל תסמיני מחלת “לא נעים לי” ונאלצתי לבחור בין המקום הטוב והנח בלי תמונות לא מחמיאות ברשת החברתית, בלי המחשבות של מה יגידו אם יראו את הצד הזה שלי? ומה יחשבו עליי? לבין הפרגון שמאוד רציתי לתת לאותן נשים מדהימות שהשתתפו בסדנה. בחרתי באי נוחות. בחרתי לשתף את התמונה המדוברת. ובדיעבד אני מאוד שמחה שעשיתי את זה. 

לסיכום שיטת הטיפול במחלת “לא נעים לי”

בכל פעם שנייה לפני שאנחנו מקבלים החלטה להקשיב למיחושי ותסמיני “לא נעים לי” שווה לעצור, להיזכר שהתפקיד של התסמינים האלו הוא להשאיר אותנו באזור הנח שלנו. הרבה פעמים זה אומר שאנחנו לא נגיע למקומות שאנחנו רוצים להיות בהם. ואם קשה לך לעצור ולחשוב על דוגמה טובה – תמיד קיימת דוגמת הספה. זו שיש לנו בסלון, הספה שהכי כיף לנו לשבת עליה. המציאות היא שאם נחליט לבלות את ימינו על הספה, השרירים שלנו יתנוונו ולאורך זמן הם לא יצליחו להחזיק אותנו אפילו בהליכה.  

למה חשוב לטפל במחלת ה”לא נעים לי”ולצאת מאזור הנוחות שלנו? 

תסמיני מחלת “לא נעים לי” הם למעשה סוג של ניוון מנטלי. כשהיינו ילדים הסתובבנו בעולם ועשינו כאוות נפשנו לא עברה בראשנו המחשבה “לא נעים לי” אפילו לשנייה. אנחנו מתחילים את המסע שלנו בעולם כשאנחנו יוצאים מרחם אמנו בוכים. מתחילים את המסע בתלונות לסובבים אותנו. עם השנים למדנו להפסיק לבכות. מה עוד קרה? הגיעו ההערות של העולם החיצוני לנו וממש כמו השרירים של אדם שלא קם מהספה בסלון קרסנו לתוך עצמנו. 

החדשות הטובות הן שאנחנו יכולים בקלות יחסית לאמן את שרירי הביטחון העצמי ולהחזיר אותנו לעצמנו כך שנוכל לפעול בעולם מתוך מקום הרבה יותר חופשי. בינינו? החופש הזה, בדרך כלל, מגיע לצד אהבה וקבלה אמיתית של עצמנו ושל הסובבים אותנו. קבלה כזו שתסמיני מחלת “לא נעים לי” לא מאפשרים לנו.

לגזור ולשמור מיכל אופיר סדנאות ייעוץ וליווי לתקשורת אפקטיבית והעצמת הביטחון העצמי

לכל שאלה אני זמינה עבורך בוואטסאפ

תגובה 1

  1. קבל התראות כאשר מזכירים את הפוסט שלךמיכל אופיר - דרך אסטרטגיה » מיכל אופיר עוזרת לך להחליט מה עדיף אופן ספייס או משרד לכל עובד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *